מהי צוואה? מהו עיזבון? מיהם היורשים? כללים בסיסיים שחובה עלינו לדעת ולהבין!
עם מותו של אדם, עוברים נכסיו ליורשיו, בין אם על פי צוואה שהותיר אחריו ובין על פי דין , כלומר לשון חוק הירושה.
נכסים אלו, הקרויים עיזבון, הם הירושה של המנוח וכוללים לרוב – כספים בחשבונות בנק או מוסדות פיננסיים, נכס/י מקרקעין (כגון דירה/מגרש), מיטלטלין (בעלי ערך כספי או רגשי), מניות בחברה, ועוד זכויות בנכסים שונים ומשונים.
חלק מהאנשים בוחרים לכתוב צוואה שבה הם קובעים מי יירש את נכסיהם ובאילו תנאים.
יחד עם זאת, למרות שבידם האפשרות לקבוע מי יירש אותם, רבים מהאנשים בישראל עדיין אינם מותירים אחריהם צוואה. במקרים אלו, הבעלות על העיזבון תועבר ליורשים על פי דין, אשר נקבעים על פי הכללים של חוק הירושה ושאינם בהכרח תואמים את רצון המנוח או צרכיו.
למרבה הצער, 'מלחמת' קרובים מדרגה ראשונה כגון בין האחים עצמם או בין ילדים להוריהם בנוגע לירושה של קרובם שנפטר, אינה דבר נדיר.
להלן כמה עצות חשובות כיצד לנהוג על מנת להימנע מאותן מלחמות אשר מביאות לפירוק משפחות כתוצאה מכך:
מניסיוננו הרב, אדם המותיר אחריו עיזבון ללא צוואה, יוצר בעיות משפחתיות וסכסוכים רבים, על כן מומלץ מאוד לערוך צוואה בליווי עורך דין מנוסה בתחום הצוואות.
אם קיימת צוואה מסודרת, ברורה, בהירה וערוכה כדין – הרי שהסדרת עזבונו של מנוח צפויה להיות פשוטה למדי.
מאידך, במקרה שאין צוואה, או שקיימת צוואה וקיימות סיבות לפסילתה – הרי שאז ישנו פתח של ממש להיווצרות מחלוקות וסכסוכים.
משכך ועל מנת למנוע סכסוכים עתידיים בין בני המשפחה כמובא לעיל, מומלץ לערוך צוואה באמצעות עורך דין המומחה לצוואות וירושות ועל-פי הכללים הקבועים בחוק והנתמכים בהלכה הנהוגה בבית המשפט, כזו שתשקף במלואה את רצונו של המוריש.
נכסי האדם לאחר לכתו מועברים כאמור ליורשיו. לעיתים, מצליחים היורשים לטפל בעניין זה בקלות יחסית וללא מחלוקות, אולם במקרים רבים אנו נתקלים במקרים קשים בהם לאחר פטירתו של מנוח צצות מחלוקות ונוצרים סכסוכים, משפטיים ואחרים, ביחס לעזבונו.
מטבע הדברים, סכסוכים אלה, במקרים רבים הינם בין בני משפחה מדרגה ראשונה (כגון אחים/הורים וילדיהם, ולכן נושאים אופי רגשי במיוחד.
לעיתים, אדם מותיר אחריו צוואה מסודרת, ברורה וחד-משמעית, אך לפעמים הוא מותיר צוואה פגומה ו/או כזאת שאינה ברורה באופן שיש קושי להתחקות על כוונתו ורצונותיו. לפעמים הוא אינו מותיר צוואה כלל.
בכך למעשה נוצרת קשת רחבה של אפשרויות ומצבים הנתונים למחלוקות ופרשנויות. תחום זה הינו בין המורכבים, הסבוכים ולעיתים גם "המלוכלכים" הקיימים בעולם המשפט, בהן נתקל משרדנו לא אחת.
בבתי המשפט לענייני משפחה מתנהלים, מדי יום ביומו, מאבקי ירושה רבים ומורכבים. מתחים בין משפחות ובתוך משפחות, מאבק כלכלי יומיומי, בני-זוגם של יורשים, תאוות הכסף, ירידת ערכי המשפחה, מאבקים בין יורשים כשלמנוח היה "פרק ב" בחיי הנישואים ופעמים רבות אף טינה ותסכול "קדומים" שצצים דווקא בנקודת זמן זו ועל רקע של שבר במשפחה נוכח פטירת קרוב – אלה אך חלק קטן מהסיבות לסכסוכי ירושה, שפעמים רבות הופכים ל"מלחמה" של ממש.
חופש הציווי
הכלל הבסיסי והראשוני בדיני הירושה בישראל הוא שאדם הינו בעל החופש לצוות את ירושתו כרצונו. זהו חופש הציווי. בהתאם לכך, אדם יכול להורות כי לאחר מותו ייעשה ברכושו כל אשר עולה על רוחו. הוא יכול לנשל את כל משפחתו מהירושה, להעדיף יורש כזה על פני האחר, או להחליט, ככל שחפץ בכך, לצוות לדוגמה את כל רכושו לארגון או לגוף הפועל למען מטרה מסוימת (כגון האגודה למען החייל, האגודה למלחמה בסרטן, צער בעלי חיים ועוד). המחוקק מתיר לכל אדם את הזכות והחופש להורות הוראות בצוואתו על-פי בחירתו.
צוואה הינה דבר בר תיקון ושינוי! לכל אדם הזכות, כל עוד הוא בין החיים, לעשות בצוואתו כרצונו – להוסיף עליה, לגרוע ממנה ואף לבטלה. מקובל לרשום בנוסח אחרון של צוואה, כי הוא מבטל צוואה קודמת.
על-פי החוק, ככלל, במקרה של התנגשות בין הוראות בין שתי צוואות, המאוחרת גוברת על קודמתה. מטבע הדברים, גם ריבוי צוואות טומן בחובו סכנות ובעיות בין יורשים מכוח צוואה אחת לבין יורשים מכוח צוואה אחרת, הנוטים להעלות טענות המטילות ספק בדבר כשירות "הצוואה האחרת" שהותיר מנוח, בין היתר טענות לגבי היעדר גמירות דעת, חוסר צלילות בעת עריכת הצוואה, לחץ והשפעה שהופעלו כדי לגרום לו לשנות את הצוואה ועוד כיוצ"ב טענות מקובלות יותר ופחות ברמות יצירתיות שונות.
