עורך דין מזונות ילדים

מהם מזונות הקטין ומי חייב בהם על פי הדין הנהוג בישראל?

המדובר באחד הנושאים השנויים ביותר במחלוקת, בין אם הצדדים מנהלים את ההליך בין כתלי בית המשפט ובין אם מנסים הם להגיע לידי הסכם גירושין (או כל הסכם אחר) במסגרת הליך גישור מחוץ לכתלי ביהמ"ש. 

על פי הדין הנוהג בישראל, אדם חייב במזונות עבור ילדיו על פי דינו האישי הנהוג בעדתו. כלומר, יהודים נוהגים על פי ההלכה היהודית, מוסלמים על פי הדין השרעי וכיוב'.

כל אב לילדים ללא יוצא מן הכלל מחויב במזונותיהם, ללא קשר למערכת היחסים שלו עם אימם. אין משמעות לשאלה האם הילדים נולדו כתוצאה מנישואין, כתוצאה ממערכת יחסים של מגורים ללא נישואין או כתוצאה מקשר כלשהו אחר של האב עם האם, אף אם היה קשר 'מזדמן'.

גובה התשלום שונה ממקרה למקרה וייקבע על פי צרכיהם הבסיסיים וההכרחיים של הילדים כגון:  כלכלה (מזון) ביגוד, הנעלה והשתתפות בהוצאות המדור והחזקתו (השתתפות האב בהוצאות שכר דירה או משכנתא, והוצאות אחזקת המדור היינו חשמל, מים, ארנונה וכיוב').

חשוב לדעת כי בקביעת צרכיהם הבסיסיים וההכרחיים של הילדים אין משמעות לגובה השתכרותו של האב ונהוג בהפסיקה להעמיד את צרכי הקטין המינימאליים על סך של כ- 1,400 ש"ח לחודש, אם כי כיום ואור להלכות חדשות ומחייבות שנפסקו בבית המשפט העליון השתנו מאוד פני הדברים ולבחון כל מקרה לגופו באמצעות עו"ד מומחה לדיני משפחה.

בקביעת מזונות הקטינים ילקחו בחשבון פרמטרים שונים, כגון גיל הילדים, צרכיהם הבסיסיים והמיוחדים (המכונים לרוב כצרכים "הכרחיים" בבתי המשפט), הכנסות ההורים מעבודתם ומרכוש וניסיון ליצירת מצב מאוזן, ככל שניתן, בין הצדדים לאחר ששולמו דמי המזונות.

הסכם גירושין בין בני הזוג או החלטות בית המשפט או פסק דין למזונות הקטינים, יכללו תמיד את המועד הקבוע בכל חודש בו יהא על האב לשלם את מזונות ילדיו. האב יכול לבצע את התשלום במזומן, בצ'ק, בהוראת קבע ובהעברה בנקאית לחשבון האם. 

מהם "צרכים ההכרחיים"?

הצרכים ההכרחיים כוללים מזון, ביגוד, הנעלה, מדור (מגורים), הוצאות אחזקת המדור.
המדובר בצרכים ההכרחיים לקיומו של הקטין ובלעדיהם לא ניתן לגדל את הקטין.

מאידך, הוצאות עבור חוגים, בילויים, חופשות, מתנות, שיעורים פרטיים, שיעורי נהיגה, עוזרת, צעצועים ועוד – אינן כלולים בגדר צרכיו ההכרחיים של קטין.

בהוצאות החינוך ובהוצאות הרפואיות החריגות ישאו לרוב ההורים בחלקים שווים או לעיתים ביחס שווה לפער שבין הכנסותיהם (כגון 60/40% וכיוב').

צרכים אלו נקבעים עפ"י שני מבחנים –

  • האחד – מהם צרכיו ההכרחיים המינימאליים של קטין באשר הוא?
  • והאחר – מהם צרכיו ההכרחיים המינימאליים של הקטין שבעניינו אנו דנים? (במסגרת תביעת מזונות ילדים למשל)

מהם "דמי טיפול'

דמי הטיפול הינם למעשה מעין 'תוסף' מזונות בגין הזמן העודף בהם הקטין/נים שוהים עם האם באופן חריג מן הנורמה.

דמי הטיפול נחשבים כחלק ממזונות הקטין אולם חשוב לדעת כי בתי המשפט אינם נוהגים לקבוע אותם כענין של מה בכך, אלא במקרים חריגים בהם האב אינו מקיים את הסדרי המפגש שנקבעו בהסכם הגירושין או בפסק הדין שניתן בעניינם של הצדדים.

 ייאמר כי האם זכאית לקבל תשלום בעבור דמי הטיפול בקטין וזאת אף אם שכרה שירותיה של מטפלת, המסייעת בטיפול בקטין/נים בעת שהאב אינו מקיים את הסדרי המפגש עימם ובין אם לאו.

דמי הטיפול שייפסקו יהיו גבוהים יותר ככל שהקטין צעיר יותר.

הערת הכותב: ההתייחסות לעיל בענין החיוב דמי טיפול המשולמת מאת האב לאם הינה 'כלל אצבע' ואולם היא אינה מחייבת, שכן עקרונית, אם כי באופן מאוד חריג, הכלל יכול לחול גם כתשלום של האם לטובת האב המשמש משמורן מלא על ילדיו.

מהם הפרמטרים לפסיקת מזונות?

בבוא ביהמ"ש לפסוק את מזונותיו של קטין, יביא הוא בחשבון מספר שיקולים.
ראשית, יבחן ביהמ"ש את מעמדו של האב מבחינה כלכלית, את כושר השתכרותו ופוטנציאל השתכרותו וכן יקח בחשבון רכוש אשר נמצא בבעלותו.

כלומר, ביהמ"ש יביא בחשבון לא רק את השתכרותו בפועל של האב, כי אם גם את הכנסתו ממקורות אחרים ואת פוטנציאל ההשתכרות שלו.

הפרמטרים העיקריים לחיוב במזונות הקטינים הם:

א. גילו של הקטין.

ב. צרכיו הבסיסיים (ר' הגדרת צרכים הכרחיים לעיל).

ג. צרכים שהם מעבר לצרכים ההכרחיים, בהם ישאו לרוב האב והאם בחלקים שווים כגון הוצאות החינוך, שיעורים פרטיים, חוגים וכיוב'.

ד. השתכרות האב בפועל ופוטנציאל השתכרותו.

ה. מקורות הכנסה נוספים העומדים לרשות האב, לרבות מרכוש.

ו. כללים ד' ו-ה' לעיל יחולו גם לגבי האם, במיוחד כשגיל הקטינים מעל ל-6 שנים ובפרט כשקיימת חלוקות זמנים שווה או דומה (הלכת בע"מ 919/15).

ז. צרכיו 'המיוחדים' של הקטין – קטין בעל צרכים רפואיים חריגים כגון קטין הסובל מבעיות רגשיות הצורכות טיפולים כגון פסיכולוגים או פסיכיאטור או קטין המאובחן על קשת הספקטרום, קטין שניחן בכישורים מיוחדים (פרשת "הדרי נ' שני") ועוד.

ח. בהשתכרות האם – ביהמ"ש יקח בחשבון מהו הסכום הנותר בידי האב לאחר תשלום המזונות ומה הסכום שיתקבל בידי האם לאחר תשלום מזונות הקטין.

ביהמ"ש יערוך לרוב את האיזון הראוי בין השניים, תוך שיקח בחשבון כי אף על האב לקיים ולנהל משק בית ואורח חיים סביר.

ט. כל מידע נוסף הידוע על מי מהנוגעים בדבר, שיש בו כדי להשפיע על גובה המזונות שייפסקו.

גובה החיוב במזונות בתקופת השירות הצבאי הסדיר/שירות צבאי/שירות לאומי.

בעבר, לא נהגו ביהמ"ש לחייב בתשלום מזונות בתקופת השירות הצבאי הסדיר או השירות הלאומי.
עם השנים, התפתחה ההלכה הנוהגת בביהמ"ש וכיום נהוג לפסוק בתקופת הצבא מזונות בשיעור של 33% מגובה המזונות, אשר שולמו עד גיל 18. בהסכם ניתן, כמובן, להגיע להסכמות אחרות, לפיהן ישולמו 40-50% בתקופת השירות הצבאי הסדיר.

הגדלת המזונות

קטין יכול לעתור לבית המשפט באמצעות ההורה המקבל את תשלום המזונות ולבקש הגדלה של תשלום המזונות במידה וחל שינוי משמעותי/מהותי בנסיבות. שינוי בנסיבות יכול להיות עלייה בצרכי הקטין מכורח הנסיבות בד בבד ירידה במשכורתה של האם או במקביל עלייה משמעותית במשכורתו או הכנסותיו של האב, כאשר נקודת ההשוואה בעת הגשת התביעה היא למצב בעת בו חתמו הצדדים על הסכם הגירושין או ניתן פסק הדין בעניינם של הקטינים

דברים שחשוב לדעת על מזונות ילדים:

לצד חלוקת הרכוש, המשמורת והסדרי הראייה, מזונות ילדים מהווים מרכיב מרכזי ומשמעותי בהסכמי גירושין ובתביעות המוגשות לבית המשפט. מדובר בסכומים המוטלים לרוב על האב (למרות השינוי המהותי במגמה כיום הנהוגה בבתי המשפט, ראה הערת הכותב לעיל) אשר מטרתם לדאוג לצרכי הילדים הקטינים, כאשר לסכום הנקבע יהיו השפעות מהותיות ברמה הכלכלית ועל איכות החיים של כל המעורבים.

מה כוללים דמי מזונות ילדים

ראשית, חשוב להבהיר כי חישוב דמי מזונות ילדים יכול להיעשות על ידי האם והאב, בהליך גישור בדרך לחתימה על הסכם גירושין שיאושר על ידי בית המשפט ויקבל תוקף מחייב של פסק דין. רק במקרה בו בית המשפט יתרשם כי הסכום נוגד את טובתם של הילדים הוא יתערב בנושא.

מאידך, כשלא מתאפשר להגיע להסכמות אף באמצעות הגישור, מוגשות תביעות מזונות לבית המשפט שאמון על חישוב הסכומים. עוד חשוב להבהיר כי בישראל חובת מזונות לילד מוטלת בעיקר על כתפי האב כשמדובר בילדים מתחת לגיל 6.

תשלום דמי מזונות ילדים מחולק לשני חלקים עיקריים: צרכים הכרחיים וצרכים מדין צדקה. הצרכים ההכרחיים כשמם כן הם – היבטים חיוניים לקיומו של הילד כמו בגדים, מזון, קורת גג, צורך רפואי דחוף, מסגרת חינוכית וכדומה. אלו הם צרכים אשר מימונם תלוי על פי חוק באב בלבד. לעומת זאת, צרכים מדין צדקה האם כאלו שאינם הכרחיים לקיומו של הילד ובהם שותפים למעשה שני ההורים. מדובר למשל בטיולים וחופשות, חוגים ובילויים, מעון יום, שיעורים פרטיים וכדומה. 

בקביעת חבות התשלום של מזונות ילדים מדין צדקה, בית המשפט יתחשב בסכום הפנוי של כל אחד מההורים ובהפחתה של הצרכים שלהם. עד שהילד מגיע לגיל שש שנים האב מחויב בכל מקרה לשאת בכל תשלומי המזונות ללא יוצא מן הכלל (אלא במקרים מיוחדים כפי שנסביר בהמשך). לאחר שהילד הגיע לגיל שש ועד הגיעו לגיל חמש עשרה שנים, ימשיך האב לשלם את דמי המזונות ההכרחיים לקיומו, אולם עפ"י פסיקה עדכנית ייתכנו מצבים בהם האם תיקח חלק משמעותי במזונות הילדים, הן ההכרחיים והן מדין צדקה, כלומר שאינם הכרחיים, וזאת כאמור כתלות בהכנסתה הפנויה וצרכיה ובהתאם לחלוקת זמני השהות.

לאחר מכן, החל מגיל חמש עשרה חבות ההורים לשאת במזונות ילדים הינה שווה ומשכך ההורים צריכים להתחלק בתשלומים בהתאם להכנסותיהם ואולם יצוין כי לעיתים קרובות יפסוק בית המשפט סכום קבוע עד לגיל שמונה עשרה שנים, מבלי להיכנס לחלוקה שתיארנו לעיל.

חישוב דמי מזונות

חישוב דמי מזונות ילדים משתנה ממקרה למקרה ותלוי בהיבטים רבים. כפי שראינו, הסכום תלוי בין היתר בגילם של הילדים של המתגרשים, בהכנסותיהם של בני הזוג, פוטנציאל ההשתכרות העתידי, נכסים המצויים ברשותם, בצרכי הילדים וברמת החיים בה הורגלו, בחלוקת זמני השהות של הילדים עם הוריהם וקיומם בפועל של מפגשים במקרה בו נטל גידול הילדים יהא על האם בלבד, וכמובן גם במספר הילדים.

ככלל, 'דמי מזונות' מינימאליים שאותם פוסקים בתי המשפט כיום עומדים על כ- 1,400 ש"ח (למרות שגם כאן הדעות חלוקות). יחד עם זאת, הסכום יכול להיות גבוה בהרבה בהתאם להיבטים שתוארו לעיל. יש להדגיש כי סכום זה לילד יחיד אמנם עולה במקרה שיש יותר ילדים, אולם הוא איננו מוכפל במספר הילדים וביחס שווה. 

עוד חשוב להדגיש כי דמי המדור, כלומר התשלום עבור הוצאות הדיור של הקטין (דמי שכירות או החזר משכנתא לרבות הוצאות שוטפות: חשמל, מים, ארנונה וכיוב') והשתתפות האב בהם,  מחושבים בנפרד מהתשלומים האחרים למרות שגם הנחשבים הכרחיים.

הפסיקה הנהוגה כיום היא שאהב נושא בשלושים אחוזים מדמי המדור אם מדובר בילד אחד, בארבעים אחוזים אם מדובר בשני ילדים ובחמישים אחוזים אם מדובר בשלושה ילדים ומעלה ואולם ייאמר כי בתי המשפט לרוב אינם פוסקים את הסכומים הנ"ל במשוואה 'ישרה' להוצאות המדור וכל מקרה נדון לגופו.

מזונות הקטינים בראי חלוקת זמני השהות

כפי שאמרנו, יכולים להיות מצבים בהם האם תשא בחלק גדול יותר של מזונות ילדים או שווה כמו זה של האב, לעומת המקרים שתוארו לעיל. כלומר, אם עד לפני מספר שנים ברור היה שהילדים יהיו במשמורתה או חזקתה המלאה של האם (מושגים בהם אנו כמעט ולא משתמשים היום), שהרי כיום אבות רבים מעוניינים לקחת חלק פעיל יותר ואף שווה בגידול הילדים והדבר אף קיבל ביטוי לאחרונה בפסיקה תקדימית (הלכת בע"מ 919/15) אשר שינתה כמעט ללא היכר את חבות ההורים במזונות הקטינים, או אז קבע ביהמ"ש העליון, ככלל אצבע מעין 'משוואה', לפיה במקרים בהם הקטינים הינם מעל לגיל 6 שנים, וחלוקת הזמני השהות תהא או תקבע כשוויונית או דומה לכך, כך גם פער ההכנסות בין ההורים מכל מקור לרבות מעבודה לא יהא משמעותי או קטן, כי אז חלוקת הנטל במזונות הקטינים תהא שווה אם לא אפסית . דבר זה משליך כמובן על החיוב בהוצאות ההורים אשר במקרה כנ"ל תהא ב"עין" ובאופן שכל הורה ישא לבדו בהוצאות הקטין מבלי להשיב להורה השני מאום או להשתתף בהוצאותיו על פי הפרמטרים לעיל. על כן, בשנים האחרונות אנו עדים למגמה בבתי המשפט, של הפחתה משמעותית מתשלומי המזונות של האב כשקיימת 'משמורת משותפת' (מושג בו כמעט ואיננו משתמשים כיום) או חלוקת זמני שהות שוויונית

ראוי עם זאת להדגיש כי בטרם נחליט על צעדינו המשפטיים רצוי ליטול ייצוג מעו"ד המומחה בתחום המשפחה, שכן כל שופט ושופטת עשויים לנהוג אחרת במצבים אלו.

כך גם חשוב לציין כי ניסיונם של גברים, אם כי מדובר במקרים חריגים בלבד, להשתמש ב'משמורת המשותפת' או דרישה לחלוקה שווה בזמני השהות ככלי ללחץ כלכלי, אינו עולה יפה בטווח הקצר והוא ייבחן לטווח הארוך.

משרד עורכי הדין אלון אלדר מייצג ומופיע בכל אזור הצפון ותל אביב רבתי.

לפגישת ייעוץ התקשרו אלינו עכשיו!

נייד: 0522-41-41-04 | משרד: 048666662