כיצד תמנעו מ'מלחמת' אחים/קרובים מדרגה ראשונה על הירושה?
למרבה הצער, 'מלחמת' קרובים מדרגה ראשונה כגון בין האחים או בין ילדים להוריהם בנוגע לירושה של קרובם שנפטר, אינה דבר נדיר.
להלן כמה עצות כיצד לנהוג על מנת להימנע מאותן מלחמות אשר מביאות לפירוק
משפחות כתוצאה מכך:
במקרים רבים, מותיר אדם בלכתו רכוש; כגון כספים בחשבונות בנק או מוסדות פיננסיים, נכסי מקרקעין, מיטלטלין (בעלי ערך כספי או רגשי), מניות, ועוד זכויות בנכסים שונים ומשונים.
נכסי האדם לאחר לכתו מועברים ליורשיו. לעיתים, מצליחים היורשים לטפל בעניין זה בקלות יחסית וללא מחלוקות, אולם במקרים רבים אנו נתקלים במקרים קשים בהם לאחר פטירתו של מנוח צצות מחלוקות ונוצרים סכסוכים, משפטיים ואחרים, ביחס לעזבונו.
מטבע הדברים, סכסוכים אלה, במקרים רבים הינם בין בני משפחה מדרגה ראשונה (כגון אחים/הורים וילדיהם, ולכן נושאים אופי רגשי במיוחד.
לעיתים, אדם מותיר אחריו צוואה מסודרת, ברורה וחד-משמעית, אך לפעמים הוא מותיר צוואה פגומה ו/או כזאת שאינה ברורה באופן שיש קושי להתחקות על כוונתו ורצונותיו. לפעמים הוא אינו מותיר צוואה כלל.
בכך למעשה נוצרת קשת רחבה של אפשרויות ומצבים הנתונים למחלוקות ופרשנויות. תחום זה הינו בין המורכבים, הסבוכים ולעיתים גם "המלוכלכים" הקיימים בעולם המשפט, בהן נתקל משרדנו לא אחת.
בבתי המשפט לענייני משפחה מתנהלים, מדי יום ביומו, מאבקי ירושה רבים ומורכבים. מתחים בין משפחות ובתוך משפחות, מאבק כלכלי יומיומי, בני-זוגם של יורשים, תאוות הכסף, ירידת ערכי המשפחה, מאבקים בין יורשים כשלמנוח היה "פרק ב" בחיי הנישואים ופעמים רבות אף טינה ותסכול "קדומים" שצצים דווקא בנקודת זמן זו ועל רקע של שבר במשפחה נוכח פטירת קרוב – אלה אך חלק קטן מהסיבות לסכסוכי ירושה, שפעמים רבות הופכים ל"מלחמה" של ממש.
חופש הציווי
הכלל הבסיסי והראשוני בדיני הירושה בישראל הוא שאדם הינו בעל החופש לצוות את ירושתו כרצונו. זהו חופש הציווי. בהתאם לכך, אדם יכול להורות כי לאחר מותו ייעשה ברכושו כל אשר עולה על רוחו. הוא יכול לנשל את כל משפחתו מהירושה, להעדיף יורש כזה על פני האחר, או להחליט, ככל שחפץ בכך, לצוות לדוגמה את כל רכושו לארגון או לגוף הפועל למען מטרה מסוימת (כגון האגודה למען החייל, האגודה למלחמה בסרטן, צער בעלי חיים ועוד). המחוקק מתיר לכל אדם את הזכות והחופש להורות הוראות בצוואתו על-פי בחירתו.
צוואה הינה דבר בר תיקון ושינוי! לכל אדם הזכות, כל עוד הוא בין החיים, לעשות בצוואתו כרצונו – להוסיף עליה, לגרוע ממנה ואף לבטלה. מקובל לרשום בנוסח אחרון של צוואה, כי הוא מבטל צוואה קודמת.
על-פי החוק, ככלל, במקרה של התנגשות בין הוראות בין שתי צוואות, המאוחרת גוברת על קודמתה. מטבע הדברים, גם ריבוי צוואות טומן בחובו סכנות ובעיות בין יורשים מכוח צוואה אחת לבין יורשים מכוח צוואה אחרת, הנוטים להעלות טענות המטילות ספק בדבר כשירות "הצוואה האחרת" שהותיר מנוח, בין היתר טענות לגבי היעדר גמירות דעת, חוסר צלילות בעת עריכת הצוואה, לחץ והשפעה שהופעלו כדי לגרום לו לשנות את הצוואה ועוד כיוצ"ב טענות מקובלות יותר ופחות ברמות יצירתיות שונות.
אם קיימת צוואה מסודרת, ברורה, בהירה וערוכה כדין או במקרה שאין צוואה אך היורשים על-פי דין אינם חלוקים ביניהם בנוגע להיעדר קיומה של צוואה ולחלוקת הרכוש בהתאם להוראות חוק הירושה – הרי שהסדרת עזבונו של מנוח צפויה להיות פשוטה למדי.
מאידך, במקרה שאין צוואה, או שקיימת צוואה וקיימות סיבות לפסילתה – הרי שאז ישנו פתח של ממש להיווצרות מחלוקות וסכסוכים.
משכך ועל מנת למנוע סכסוכים עתידיים בין בני המשפחה כמובא לעיל, מומלץ לערוך צוואה על-פי הכללים הקבועים בחוק והנתמכים בהלכה הנהוגה בבית המשפט, כזו שתשקף במלואה את רצונו של המוריש.
משרד עורכי הדין אלון אלדר מייצג ומופיע בכל אזור הצפון ותל אביב רבתי.
לפגישת ייעוץ התקשרו אלינו עכשיו!
