ידועים בציבור הינם בני זוג החיים יחד ללא נישואין, מנהלים משק בית משותף ומקיימים יחסי אישות. כדי לקבוע שהאישה הינה "ידועה בציבור" יש להוכיח חיי משפחה וניהול משק בית משותף בין בני הזוג והתחייבות האחד כלפי השני.
הפסיקה קבעה שני מבחנים שהעומדים בהם יחשבו כ"ידועים בציבור":
הראשון; ניהול משק בית משותף אשר יתבטא ב'עירוב' משמעותי בכספים וברכוש וחיי משפחה (מגורים ולינה משותפת; בילויים משותפים- מסעדות, נסיעות לחו"ל, ארוחות משפחתיות וכיוצ"ב); והכלל השני; נדרשת ידיעת הציבור, הנראות כלפי חוץ, שיסבור לרוב, כי מדובר בבני זוג נשואים.
מוסד זה של ידועים בציבור מוכר בפסיקה האזרחית אולם אינו מוכר על פי דין תורה. בני הזוג יכולים לערוך הסכם חיים משותפים וממון אשר יקבע מהם מחויבויותיהם האחד לשני לרבות זכויותיהם הממוניות במועד סיום הקשר.
מוסד זה של ידועים בציבור יכול להיווצר מסיבות שונות כגון- רצון, טעמים כלכליים, אינם יכולים להינשא בארץ בשל אי התרה מן הרבנות וכד'.
סידור שכזה יכול להתבצע בשיטה הנקראת "שיטת חוזה"- הסכם זוגיות וממון בין בני הזוג המקנה להם זכויות וחובות הדדיות אשר יסדיר גם את חלוקת הרכוש בינהם במקרה של פרידה חלילה. ניתן ולעיתים רצוי (אולם לא חובה) להביא הסכם זה לאישור של בית המשפט לענייני משפחה להענקת תוקף של פסק דין.
האם יש פרק זמן מינימאלי לפני שנחשבים לידועים בציבור?
בהתקיים התנאים של משק בית משותף וחיי משפחה כמובא לעיל, יחשבו שניים לידועים בציבור.
בפס"ד אמיר נגד זגר, הוכרה אישה כידועה בציבור של מנוח וכזכאית לרשת אותו עם ילדיו, לאחר שחיה עימו כשלושה חודשים בלבד לפני פטירתו. ואולם על פסיקה זו נשמעה ביקורת רבה, שכן רבים סבורים שמן הראוי הוא שפרק זמן מינימאלי יהיה ארוך יותר בטרם יעמדו בני זוג בהגדרת ה'ידועים בציבור'.
מהם ההגנות הקנויות בחוק ל'ידועה בציבור' בעת פרידה, בשונה לאישה נשואה הזכאית למזונותיה מבעלה במקרה כנ"ל?
מאחר וידועים בציבור אינם נשואים עפ"י דין וחרף שזכויותיהם מוכרות כיום בדין, קורה שאחד הצדדים מנתק באחת את מערכת היחסים ומותיר את בן הזוג, אשר פעמים רבות תלוי בו תלות כלכלית, ללא האמצעים אשר עמדו לרשותו מהלך הזוגיות.
בניגוד לאישה נשואה, שביכולתה להבטיח את עתידה הכלכלי בעת גירושין באמצעות חלוקת רכוש הוגנת ותשלום מזונות, הידועה בציבור יכולה למצוא את עצמה ללא כל אפשרות קיום ולעיתים אף ללא קורת גג לראשה.
בשל הבעייתיות, רצוי כי בני הזוג יסדירו בהסכם ממון את נושא מזונות אישה מראש למקרה של פרידה.
מאחר והחובה לשאת בתשלומי מזונות נקבעת לפי הוראת הדין האישי, לידועה בציבור, שאינה נשואה עפ"י הדין העברי לאיש, אין זכות תביעה למזונות.
משכך, נקבע בשורה של פסקי דין בביהמ"ש העליון, כי אם האישה אינה זכאית למזונות מכוח הדין האישי, יש לפסוק לה "מזונות אזרחיים" מתוקף מערכת היחסים המחייבת שהתקיימה בין בני הזוג.
הרציונאל: מדובר בזוג שראה עצמו כנשוי לכל דבר ועניין, משכך, מחוייבים הם גם בכל החיובים – לרבות מזונות.
מזונות משקמים יפסקו ע"י ביהמ"ש גם מתוקף עיקרון תום הלב, זכותה החוקתית של האישה לחיות בכבוד ללא רעב ומחסור ומתוקף חוק החוזים (עקרון 'ההסתמכות') (האישה מסתמכת על האיש כי ידאג לה ויפרנסה, כאישה נשואה).
משרד עורכי הדין אלון אלדר מייצג ומופיע בכל אזור הצפון ותל אביב רבתי.
לפגישת ייעוץ התקשרו אלינו עכשיו!
