חלוקת רכוש וממון

איך נחלק את הרכוש בעת הגירושין או פרידה מבן הזוג על פי הדין הנהוג בישראל?

כאשר בני זוג מחליטים להיפרד ולעבור תהליך של גירושין, הם נתקלים בבעיה אחת שאינה פוסחת כמעט על אף זוג – חלוקת הרכוש בגירושין. כל אחד מבני הזוג מביא עימו לחיי הנישואין רכוש מסוים, ובנוסף לכך, במהלך שנות החיים המשותפות צוברים בני הזוג נכסים שונים, כגון דירה/דירות מגורים, מגרשים, אפילו מוניטין ('נכסי קריירה' המוכרים כברי איזון בפסיקה), זכויות צבורות ממקום עבודתם לרבות זכויות פנסיה, קופות גמל, קרנות השתלמות וכיוב'.

על פניו, חלוקת הרכוש, תיאורטית, אמורה להיות פשוטה: הרכוש המשותף של בני הזוג אשר נצבר, החל ממועד נישואיהם ועד ל'מועד המשבר' (אשר יהא לרוב במועד בו אחד מהצדדים החליט לשים קץ לחיי הזוגיות ולעתור לבית המשפט) יחולק ביניהם שווה בשווה.

החריג לכך יהיה רכוש שהיה שייך לאחד מבני הזוג עוד טרם הנישואין, משכך מומלץ מאוד לעשות הסכם ממון או הסכם טרום נישואים/חיים משותפים (בין אם היה מדובר בזוג נשוי או לאו), מתנות וירושות שקיבלו בני הזוג באופן אישי קודם לזוגיות או מהלכה.

מהו כלל האצבע בעת פרידה? כיצד למעשה יחולק הרכוש?

חוק יחסי ממון הוא אחד מחוקי המפתח בדיני הגירושין והוא קובע את חלוקת הרכוש בין בני זוג במקרה של פרידה. החוק חל על זוגות שנישאו לאחר 1/1/74 ועל פיו, בעת גירושין, יחולק הרכוש המשותף של בני הזוג שווה בשווה. זאת כל עוד לא נקבע אחרת במסגרת הסכם ממון, או הסכם חלוקת רכוש בהליך הגירושין.

חוק יחסי ממון

בני זוג נשואים החליטו להתגרש ועתה יש לבצע ביניהם הפרדה רכושית. על פי חוק יחסי ממון, כל הרכוש שצברו בני הזוג במהלך נישואיהם, ועימם החובות, הוא רכוש משותף והוא יחולק ביניהם שווה בשווה. הסדר זה נקרא איזון משאבים והוא יחול על כל הזוגות אשר התחתנו לאחר 1/1/74 אלא אם התקיימו אחד משני החריגים הללו: בני הזוג ערכו לפני או אחרי נישואיהם, הסכם ממון, או לחילופין ערכו הסכם במסגרת הליך הגירושין והצדדים חתמו על הסכם חלוקת רכוש אשר קיבל תוקף של פסק דין מחייב. כל אחד משני ההסדרים הללו, יחליף את הסדר איזון המשאבים האמור. לעניין הרכוש המשותף חשוב לציין, כי אין המדובר רק בנכסים "סטנדרטיים" כגון דירה, מכונית, כספים בחשבונות הבנק, אלא גם נכסים מסוגים שונים, כגון אופציות ומניות, זכויות סוציאליות, מוניטין ונכסי קריירה.

איזון זכויות לא שוויוני, מתי?

 לפני מספר שנים נכנס שינוי בחוק ששינה את התמונה, צבר תאוצה,  וגורם היום לרעידת אדמה בעת חלוקת רכוש של בני זוג שנפרדים. מדובר בסעיף 8(2)  לחוק יחסי ממון. הסעיף מאפשר לבתי המשפט להפעיל שיקול דעת במקרים חריגים הנראה להם כי הצדק מחייב לחלק את הרכוש בין בני הזוג לא באופן שוויוני. עד לפני תיקון החוק, ניתן היה להחיל את הסעיף רק על בני זוג שכבר התגרשו, התיקון למעשה הקדים את מועד ה"שימוש" בסעיף כך שבתי המשפט יכולים להחליט להפעיל שיקול דעת זה גם לגבי זוגות שטרם התגרשו בפועל. השאלה הנשאלת אם כך הינה: מהם אותם מצבים בהם יפעיל בית המשפט שיקול דעת ויפסוק חלוקה לא שוויונית אך צודקת בנכסים? ובכן, הרשימה אינה סגורה וסביר שעם מגמת השימוש בסעיף היא רק תלך ותגדל. כעת נביא לפניכם רשימה חלקית של מקרים לגביהם כבר פסק בית המשפט חלוקה לא שוויונית אך בהחלט צודקת.

הפער בכושר ההשתכרות: לעיתים מחולק הרכוש באופן לא שוויוני, אם לאחר שנים רבות של נישואין יוצא בן זוג אחד עם מקצוע מכניס והשתכרות מכובדת (לדוגמא מהנדס בכיר עם הכנסה גבוה, עו"ד או רו"ח מצליח שבנו קריירה מרשימה), בעוד בן הזוג השני הקדיש עצמו יותר לבית ונמנע מלפתח קריירה. אולם יודגש כי בקטגוריה זו הכוונה למקרים בהם נוצר פער ממשי אמיתי, הפער נמדד במאמץ המשותף של שני הצדדים למילוי חובותיהם במסגרת הנישואים, לדוגמא מקרה בו האישה גידלה את הילדים לבדה והשיקעה בחינוכם בעוד שהבעל למד, עבד ופיתח קריירה מצליחה.

בגידה: בקטגוריה זו הדעות הן חלוקות. שוב, נקודת המוצא היא כי יש לעשות שימוש בסעיף 8(2) רק במקרים בהם ההתנהגות החריגה הינה בעלת "אשם כלכלי" והרי שבבגידה אין לכאורה פן כלכלי. בתי הדין הרבניים אימצו את הגישה כי במקרה של בגידה, יש להפעיל שיקול דעת ולהשתמש בסעיף כדי לקפח את בן הזוג שבגד. בתי המשפט לענייני משפחה (האסכולה האזרחית) לעומת זאת, טוענים שבבגידה אין אשם כלכלי ולכן אין מקום להפעיל שיקול דעת, אך גם כאן הדעות הן חלוקות ויש האומרים שניתן להחיל את הסעיף גם על מקרי בגידה ובתנאי שמדובר במקרים קיצוניים במיוחד.

כיצד מעריכים את שווי הזכויות או הרכוש שנצבר מהלך שנות הנישואין או שנות הזוגיות, בין אם היה מדובר ברכוש 'נזיל' או עתידי, נדל"ן או זכויות כספיות?

הכלים הנפוצים והמקובלים בעיקר לאיזון שווי הזכויות הינו באמצעות מומחים הרלבנטיים לבחינת שווי הזכויות, היינו שומת הנכסים.

זכויות 'נזילות וזכויות עתידיות' – אם עסקינן בזכויות שצברו בני הזוג מהלך חייהם המשותפים במקום עבודתם לרבות זכויות עתידיות (לדוגמא פנסיה שהינה ברת איזון),  זכויות או כספים בבנקים לרבות חובות משותפים (כגון הלוואות שניטלו מצדדים שלישיים או מהבנקים או ממקום העבודה, גם אם אלו ניטלו בנפרד על ידי כל אחד מן הצדדים), אזי במקרה זה נמנה בהסכמה הדדית ובכתב רו"ח מוסמך (אקטואר) מתוך רשימת המומחים המוכרים לנו עורכי הדין מתחום המשפחה, אותם נוהג בית המשפט למנות מעת לעת לצורך הכנת חוות דעת כנ"ל.

חשוב לציין כבר בשלב זה כי בהליך משפטי אסור על פי התקנות לצרף חוות דעת להליך משפטי (לרבות בתביעות לאיזון רכוש) ומשכך אפשרי וגם מומלץ, באמצעות עו"ד מתחום המשפחה, להקדים במסגרת הליך המו"מ ולבחון זכויות אלו עוד קודם כדי לדעת אם יש בכלל טעם ללכת להליך משפטי, כדי לדעת על מה בכלל 'רבים'.

איזון נכסי מקרקעין: בנוסף וככל והצדדים צברו נכסי מקרקעין/נדל"ן מהלך שנות נישואיהם (או זוגיותם במקרה של זוגיות ללא נישואים), ואשר נצבר על ידם החל ממועד הנישואין ועד למועד הפרידה, כגון דירה/ות מגורים או מגרש/ים וכיוב', שאז במקרה כנ"ל ולצורך בחינת שווי הנכסי/ים הנ"ל, רצוי לפנות ולמנות בהסכמה הדדית ובכתב, עוד בשלב המו"מ ומהסיבות המפורטות לעיל, מומחה שהינו שמאי מקרקעין אשר גם הוא נמנה על רשימת המומחים המוכרים בבתי המשפט לעניני משפחה ואשר חוות דעתו תוכל לשמש את הצדדים גם במצב בו הליך המו"מ ייכשל.

עורך הדין מנוסה המומחה לענייני משפחה המלווה את הליך הגירושין ועימו, בין השאר, חלוקת הרכוש הינו כמובן אבן יסוד במהותו וחשיבותו להצלחת ההליך. חשוב ומומלץ להיות ערני ובעל נסיון רב, להכיר 'את השטח' והשיטות הנפוצות מאחר ולעיתים קורה כי אחד מבני הזוג, או אף שניהם, מנסים להבריח רכוש במרמה ובדרכים שונות במטרה להוציאו ממערך איזון הזכויות ומסת הנכסים. עורך דין מנוסה מתחום המשפחה ימליץ לעיתים על חקירה פרטית וכדומה, על מנת לגלות אם אכן קיים נסיון שכזה להברחת הנכסים ובתוך כך לעצירת ההרחבה או מניעתו באמצעות הטלת צווים כאלה ואחרים לרבות עיקולים זמניים. בנוסף יעזור עורך הדין המגשר בפתרון הבעייתיות הקשורה בחלוקת הרכוש המשותף באופן יצירתי אשר יסייע בהליך .

מה החוק אומר לגבי חלוקת רכוש בגירושין

במהלך הדיון לגבי חלוקת רכוש, יוברר בדיוק מהו הרכוש המשותף לבני הזוג. יש לדעת, כי מדובר לא רק על רכוש חומרי שניתן לחלוקה פיזית פשוטה, אלא גם בנכסים שקשה לכמת אותם, כמו למשל מוניטין עסקי (המכונה 'נכסי קריירה'), זכויות עתודה כלכלית, זכויות סוציאליות ועוד. לאחר מכן יתבצע תהליך של איזון משאבים, כאשר שני הצדדים יקבלו חלקים שווים של הרכוש המשותף כפי שנצבר, ככל שניתן להעניק לו ערך כלכלי.

מה קורה במצב בו אחד מהורי הצדדים (המתגרשים או נפרדים) דורש בחזרה כספים שניתנו לבני הזוג לדוגמא לצורך רכישת דירה או חלקה?

כשזוג צעיר נישא, לעיתים קורה כי אחד מהם (לעיתים גם שניהם) מקבל במתנה מהוריו סכומי כסף לצורך רכישת דירה או עזרה בכלכלה. ההורים מעניקים את הכספים כמתנה, מתוך רצון לעזור לזוג שנמצא בתחילת דרכו. ישנם גם מקרים בהם ההורים מסייעים לילדים גם בשלבים מאוחרים יותר כדי להקל עליהם את העול הכלכלי של המשכנתא וגידול הילדים. כאשר בני הזוג מתגרשים, לעיתים ההורים תובעים מילדיהם ובני זוגם בחזרה את הכספים שנתנו להם, אותו צברו בעמל לאורך השנים, בטענה שאלו ניתנו להם הלוואה בדיעבד.

כיצד ההורים יכולים לתבוע את כספם?

כלל האצבע במקרים אלו קובע כי כספים שניתנו על ידי ההורים לילדיהם ומשכך גם לבני זוגם, מהווים במתנה. נטל ההוכחה כי היה מדובר בהלוואה ולא ב'מתנה' שנסתיימה ברישום (במקרה של רכישת דירה לדוגמא) הינו על ההורים התובעים ומשכך מומלץ בעת הענקת המתנה לפנות לעו"ד מומחה מהתחום על מנת שזה יערוך לצדדים ולהורים המעניקים הסכם אשר יגן על אותם כספים והשבתם, במקרה של פרידה חלילה או גירושין.

את התביעה מגישים לבית משפט לענייני משפחה באמצעות עורך דין מומחה בתחום המשפחה.  עורך הדין יסייע להוכיח כי הכספים אשר ניתנו לילדים ובני זוגם היוו הלוואה ולא מתנה. בית המשפט יבדוק את הטענות ויבחן את הנסיבות של הענקת הכספים, מה היה טיב היחסים בין ההורים לבני הזוג, מה הייתה הכוונה של ההורים כשנתנו את הכספים, האם היה ברור שזו מתנה או הלוואה, וכיוב’.

משרד עורכי הדין אלון אלדר מייצג ומופיע בכל אזור הצפון ותל אביב רבתי.

לפגישת ייעוץ התקשרו אלינו עכשיו!

נייד: 0522-41-41-04 | משרד: 048666662