הליכי ישוב סכסוך (בהליכי משפחה)

 

דברים שרצוי לדעת:

בחודש יולי 2016 נכנס לתוקף חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), תשע"ה-2014,  המוכר אצל רבים גם כ'חוק גישור חובה'.

עם כניסתו, החוק שינה חלק ניכר מכללי המשחק שהיו נוהגים עד כה, בכל הקשור לסכסוכי גירושין.  מהיום, הסתיים לכאורה "מרוץ הסמכויות", אשר גרם לבני הזוג לרוץ ולתבוע האחד את השני, על מנת להשיג את הסמכות בערכאה הנוחה להם. 

למרבה הצער, החוק החדש לא ימנע את תופעת הגירושין ההולכת וגדלה, אבל ראוי לציין כי עד לחקיקתו של החוק הנ"ל אשר נועד בעיקרו להפחית את העומסים על בתי המשפט לעניני משפחה או בתי הדין הרבניים או שמא 'לצנן' את הרוחות בין הצדדים בטרם יטילו רפש על גבי הנייר  ('הסופג הכל'), כאשר נתגלע סכסוך בין בני משפחה ו/או בני זוג אשר היו מעוניינים להתגרש זה מזו, היה צד המעוניין רשאי לפתוח מיידית בהליך של תביעה בביהמ"ש ו/או בבית הדין וכך למעשה 'לקנות סמכות' באותה ערכאה, היינו תביעתו הייתה נדונה באותה ערכאה שיפוטית אליה הוגשה עתירתו (כלומר, ביה"ד או בית המשפט לענייני משפחה).

כיום לעומת זאת, טרם הגשת התביעות רשאי צד המעוניין לפתוח בהליך, להגיש בקשה ליישוב סכסוך בלבד.  מטרת החוק היתה לעודד משפחות בהליכי גירושין ו/או בהליכי סכסוך משפחתי לפנות להליך של יישוב סכסוך בדרך של גישור ו/או בדרך הסכמית ו/או בדרכי טיפול נוספות כגון: אפשרות טיפול זוגי ו/או משפחתי בטרם פנייה להליך משפטי בבית המשפט ו/או בבית הדין בעיקר תוך שימת דגש מירבית על טובת הילדים מתוך ראייה, כי כאשר הורים מתגרשים הם אינם מתגרשים מילדיהם ושותפות הגורל בעניין זה הינה למשך כל ימי חייהם, ומתוך מטרה משותפת זו להתחיל לשתף פעולה כהורים לרבות, תקשורת הורית, למזער את משך ההליך המשפטי למינימום זמן ומינימום פגיעה כלכלית בבני המשפחה, תוך שימת דגש מירבי כמובן על טובת הילדים.  

חוק זה מהווה פריצת דרך בתחום דיני המשפחה וקובע, כי צד המבקש לנקוט בהליך בענייני משפחה (כגון: גירושין, משמורת והסדרי שהייה, מזונות וחלוקת הרכוש) ייפתח (קודם) בהליך של בקשה ליישוב סכסוך בביהמ"ש או בבית הדין ולא כתביעה ( למעט מקרים חריגים כגון:  אישור הסכם  והליך שהמדינה צד לו , בקשה לצו הגנה , גירושין בהסכמה, וכיוב'). הליך זה הינו הליך חובה בטרם תינתן למי מן הצדדים אפשרות להגיש תביעות לבית המשפט ו/או לבית הדין.

כיצד למעשה מתבצע ההליך?

ראשית, בטרם פנייה בבקשה ליישוב סכסוך לבית המשפט ו/או לבית הדין מומלץ לפנות לייעוץ משפטי אצל עו"ד לדיני משפחה על מנת לבנות אסטרטגיה משפטית או להבין לכל הפחות מהם המטרות שיש להציב במסגרת ההליך וכיצד יש לנהוג במסגרתו או היה ולא יצלח ההליך, כך גם רצוי לברר מהם הסעדים העומדים לרשותנו במסגרת אותו הליך בהם רשאי בית המשפט (או בית הדין) לתת לנו סעדים זמניים, הדורשים את התערבותה הדחופה של ערכאה שיפוטית כגון: מזונות קטינים, צו לשמירת המצב הקיים (כמו לדוגמא במקרה שאחד מהצדדים מעונין לעקור את הילדים ממקום מגוריהם הקבוע ו'לברוח' עימם), צו עיכוב יציאה מן הארץ , צווי הגנה וכיוב'.

בנוסף, יש למלא טופס הנקרא – בקשה ליישוב סכסוך. את הטופס ניתן למלא ע"י עו"ד מומחה בתחום או באופן עצמאי בביהמ"ש ו/או בבית הדין. לאחר מילוי הטופס יש להגישו לביהמ"ש או לבית הדין ולשלם את אגרת בית המשפט בסך של 100 ₪ . וכך, בעצם נפתח תיק יישוב סכסוך.

חשוב להבהיר כי ההמלצות לעיל (למעט ההגשה עצמה שכבר בוצעה) חלות באותה המידה ואולי אף במידה מוגברת היה והצד השני לכם הגיש (קודם) את הבקשה ליישוב סכסוך וזו נמסרה לידכם בצירוף הזמנה לפגישה לישוב סכסוך, שאז מומלץ באותה המידה לפנות לייעוץ משפטי אצל עו"ד המומחה לדיני משפחה.

נציין כי לאחר פתיחת הליך הבקשה ליישוב סכסוך נקבע מיידית (כבר במזכירות) המועד הראשון לפגישה המיועדת לישוב סכסוך, והבקשה עוברת ליחידת הסיוע שליד בית המשפט או בית הדין הרבני (עקרונית צריך להגיש סמוך לאזור מגוריהם האחרון של הצדדים) והצדדים מוזמנים למפגש ראשון משותף ביחידת הסיוע .

מהי למעשה יחידת הסיוע?

יחידת הסיוע שליד בית המשפט ו/או בית הדין הינה יחידה טיפולית השייכת לשירותי הרווחה ובה צוות של עובדים סוציאליים בעלי ניסיון בטיפול במשפחות בהליכי גירושין ופרידה וכן, מומחים נוספים כגון: פסיכולוגים, פסיכיאטרים וכן מומחים בעלי הכשרה בטיפול ובגישור במשפחה.יוער כי למפגשים הנ"ל מצטרף לעיתים קרובות גם עו"ד (ניטרלי) מטעם היחידה. 

המפגשים ביחידת הסיוע נקראים מפגשי מהו"ת ( מידע, הערכה ותיאום). ההליך הינו חסוי ולא ניתן להציג תוכנו של הליך זה בפני בית המשפט ו/או בית הדין.

הזמנה למפגש המהו"ת הינה הזמנת חובה וכמוה כזימון לדיון בפני בית משפט ו/או בית דין ובמקרה בו צד לא הגיע למפגש למרות שהוזמן כדין, ניתן לחייבו בהוצאות ('קנס'). היה וצד מעוניין לדחות את המפגש עליו להגיש בקשה לדחיית מועד זימון לבית המשפט ו/או לבית הדין ולהמתין להחלטה בעניין.

במפגש הראשון – נפגשים הצדדים ביחידת הסיוע מספרים את הסיפור המשותף שלהם ומקבלים מידע כללי והסבר לגבי האפשרויות השונות אשר יעזור לצדדים לבחור במסלול המתאים להם ביותר. כמו כן, בפגישה הראשונה לעיתים ניתן גם להגיע להסכמות זמניות והכל על מנת להוריד את המתח של הסכסוך ולגבש החלטה משותפת על הדרך המתאימה ביותר עבור המשפחה לפתרון הסכסוך שלהם.

כעת, יש לבני הזוג 45 ימים (ועוד 15 ימים עם סיום הליך ישוב הסכסוך) שבמהלכם לא ניתן להגיש כל תביעה, למעט סעדים דחופים מסוימים שנקבעו בתקנות (ר' דוגמאות לעיל).

יצוין, כי התקנות קובעות כי במפגש הראשון לא יעשה כל ניסיון ליישב את הסכסוך ולמצוא פתרון. על פי התקנות, החל מהמפגש השני ניתן להגיע להסכם בין בני הזוג, ולמפגשים אלו רשאים עורכי הדין המייצגים להיות נוכחים. כך או כך חשוב לדעת כי בכל מקרה לא יחתמו בני הזוג על כל התחייבות לפני שניתנה להם הזדמנות להתייעץ עם עורך דין מטעמם.

כמו כן, הצדדים יכולים להסכים כי יפנו לגישור חיצוני אצל מגשר משפחה מוסמך ולבחור מתוך רשימת המגשרים של בית המשפט את המגשר/ת עבורם ו/או להסכים על מגשר אחר מוסכם ביניהם.

מפגשי המהו"ת הנוספים  – עד ארבעה מפגשים נערכים בתוך 45-60 יום, ממועד הגשת הבקשה ליישוב סכסוך (למרות שבפועל ההליך מתארך בהסכמה במקרים רבים מעבר לתקופה זו), במהלכם יתקיימו ביחידת הסיוע מפגשים משותפים בליווי עורכי הדין ו/או מפגשים בנפרד עם כל אחד מן הצדדים והכל במטרה להביא את הצדדים להסכמות משותפות ו/או הסכם כולל. 

יצוין כי, לאחר המפגש הראשון  – צד שאינו מעוניין להמשיך בהליך יכול להודיע על כך בכתב לצד השני ולבית המשפט או בית הדין בהתאם לטופס 3. 

היה והצדדים יהיו מעוניינים להמשיך בהליך של גישור ו/או יגיעו להסכם עליהם להודיע בכתב בהתאם לטופס 3 לביהמ"ש ו/או לבית הדין (שם נפתח ההליך) על המשך עיכוב ההליכים.

חשוב לשים לב

רצוי מאוד לדרוש מבית המשפט ו/או מבית הדין ו/או מיחידת הסיוע את טופס ההודעה של הצד השני. שכן, אם הצד המבקש לא יממש את זכותו להגיש את תביעותיו בתוך 15 יום ממועד ההודעה על סיום ההליך (לדוגמא כשהצד השני – 'המשיב' – ביקש לסגור את ההליך) ובתוך כך לא יגיש תביעותיו במועד זה  – אובדת לו זכות הקדימה הראשונה לבחור היכן להגיש תביעותיו, היינו בית הדין הרבני או ביהמ"ש לענייני משפחה, ועימה גם הזכות להחליט אילו תביעות היה רוצה שאותה ערכאה תדון בעתירותיו.

כמו כן רצוי לדעת כי למרות שאת הטופס להארכת התקופה לעיכוב ההליכים (בהם כאמור לא יכול מי מהצדדים להגיש תביעות) ניתן להגיש בהסכמה בלבד, ניתן להגיש בקשה בכתב לקיצור ההליך  וקיצור תקופת עיכוב ההליכים בציון סיבת הדחיפות (כמו לדוגמא שהצד השני אינו משתף פעולה או שהקרע בין הצדדים הוא עמוק ואינו ניתן לגישור וכיוב').

במקרים כגון: הגשת בקשה דחופה בעניין העברת ילד למסגרת חינוכית, הגשת בקשה דחופה לעניין טיפול פסיכולוגי או בקשה שאינה דחופה בעניין בדיקה, טיפול או אשפוז פסיכיאטרי בקטין, הגשת תובענה בעניין של סכסוך משפחתי אם חלפה יותר משנה מיום הגשת בקשה ליישוב סכסוך בין הצדדים, בקשה לסעד דחוף בעניין מזונות או החזקת ילדים וסדרי קשר, לתקופת עיכוב ההליכים, במקרים חריגים שבהם המתנה לתום תקופת עיכוב ההליכים תגרום נזק של ממש לצדדים או לילדיהם. הגשת תובענה בעניין של סכסוך משפחתי אם כתובת הצד השני אינה ידועה או שהוא מתגורר מחוץ לישראל או שוהה מחוץ לישראל לתקופה שאיננה מאפשרת את קיום פגישות המה"ות, הגשת תובענה בעניין של סכסוך משפחתי אם נגד הצד השני הוגש כתב אישום עקב עבירות אלימות או מין כנגד בת הזוג או כנגד ילדם של בני הזוג או של אחד מהם, הגשת תובענה בעניין של סכסוך משפחתי של אשה הנמצאת במקלט לנשים מוכות לפי שיקול דעתה של יחידת הסיוע, הגשת תובענה למזונות לפי הסכמים ואמנות בין מדיניות שישראל צד להן, הגשת בקשה לאכיפה והכרה של פסק דין זר שבסמכות בית משפט לענייני משפחה, הגשת תובענה לחלוקת רכוש או לפסיקת מזונות אם לאחד הצדדים הוצא צו כינוס או מתנהל בעניינו הליך פשיטת רגל.

כמו כן, ניתן לבקש להאריך את תקופת עיכוב ההליכים במקרים כגון: כאשר הצד השני גרם לביטול פגישות מהו"ת או לא הופיע אליהן בחוסר תום לב, נבצר מאחד מהצדדים להשתתף בפגישות המהו"ת בתוך התקופה שנועדה לכך בשל אבל, מחלה או מחלה של בן משפחה מדרגה ראשונה, אחד הצדדים לבקשה ליישוב סכסוך היה מחוץ לישראל במועד הגשת הבקשה והארכת תקופת עיכוב ההליכים נדרשת כדי לאפשר את קיומן של פגישות המהו"ת ובלבד שאותו צד צפוי לשוב תוך זמן קצר וצירוף אסמכתאות בעניין. 

ניתן גם להאריך את תקופת עיכוב ההליכים בהסכמת הצדדים. למשל, כאשר הצדדים נמצאים בהליך גישור ו/או בהליך מו"מ לקראת הסכם וזקוקים לזמן נוסף.

כאמור, החוק קובע, שלא ניתן להגיש תביעות למשך תקופת עיכוב ההליכים , דהיינו, במשך תקופה של 45-60 מיום הגשת הבקשה ליישוב סכסוך וכן, 15 יום לאחר מועד זה. וכן, בתקופת הארכת המועד לעיכוב ההליכים , ככל שתוגש.

יודגש, כי עניין מירוץ הסכמות עדיין קיים גם בחוק זה ולפיכך, יש להוועץ עם עו"ד המומחה בתחום דיני המשפחה, לאיזו ערכאה כדאי לפנות בתום תקופת עיכוב ההליכים.

בהקשר זה יצוין, כי הצד אשר הגיש את הבקשה ליישוב סכסוך הוא בעל זכות הקדימה בתוך 15 יום ממועד סיום תקופת עיכוב ההליכים להגיש את תביעותיו לערכאה שבה יחפוץ להתדיין. אם הצד שהגיש את הבקשה לא הגיש תביעותיו תוך 15 יום סיום מועד עיכוב ההליכים הצד הנשי יכול להגיש את תביעותיו לערכאה בה יחפוץ להגיש.

בתקופה זו ניתן להגיש לבית המשפט או לבית הדין בקשות דחופות לסעדים זמניים. 

מהם הסעדים הזמניים במסגרת הליך זה?

  1. בקשה לסעד זמני לשמירת מצב קיים או לעיכוב יציאה מן הארץ בתקופת עיכוב הליכים לפי תקנה 10 לתקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה התשע"ו- 2016.
    כלומר, אם יש חשש להברחת רכוש ו/או חשש לבריחה מן הארץ של הצד השני ו/או של קטין  – ניתן להגיש בקשה דחופה מנומקת בקצרה ובתמציתיות, הכוללת את עקרי העובדות לצורך הדיון בה, בצירוף האסמכתאות לה לבית המשפט ו/או לבית הדין בהם הוגשה הבקשה ליישוב סכסוך.
  2. בקשה לסעד דחוף בעניין קטין ו/או בעניין משמורת זמנית ו/או בעניין הסדרי שהייה זמניים ו/או בעניין מזונות זמניים.
    בקשה לסעד דחוף בעניינים אלו, של מזונות זמניים ו/או החזקת ילדים וסדרי קשר, לתקופת עיכוב ההליכים, הינה במקרים חריגים שבהם המתנה לפגישת המהו"ת הראשונה תגרום נזק של ממש לצדדים או לילדיהם. 

    בקשה זו לסעד דחוף לפי תקנה 12 לתקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה התשע"ו-2016, לפי סעיף 3(ז()1 )לחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), התשע"ה-2014.  ניתן להגיש גם ללא בקשה ליישוב סכסוך ו/או גם הצד השני יכול להגיש בקשה זו. ניתן להגיש בקשה זו בבית המשפט או בבית הדין.
  3. בקשות נוספות במסגרת תקנה זו ( תקנה 12 לתקנות הסדר התדיינויות):

    בקשה לטיפול רפואי דחוף בקטין , בקשת דרכון ויציאה מחוץ לישראל של קטין לצורך פעילות חינוכית, תובענה דחופה בענייני גירושין כשנתבע המתגורר מחוץ לישראל נמצא בישראל, תובענה דחופה בענייני גירושין בנסיבות מיוחדות אחרות. 

    הבקשות לסעדים זמניים מועברות לבית המשפט או לבית הדין למתן החלטה. 

מובהר כי אין באמור לעיל משום ייעוץ ומומלץ להיוועץ בעו"ד מתחום דיני המשפחה בכל סוגייה שעניינה ישוב סכסוך במשפחה.

משרד עורכי הדין אלון אלדר מייצג ומופיע בכל אזור הצפון ותל אביב רבתי.

לפגישת ייעוץ התקשרו אלינו עכשיו!

נייד: 0522-41-41-04 | משרד: 048666662

צור קשר

כתובת:

רחוב ביאליק 3 (קומה 9), חיפה

חייגו:

משרד: 04-8666662

מייל: eldar@aloneldar.co.il