דיני משפחה

בישראל, בית משפט לענייני משפחה הוא בית משפט בישראל שמוסמך לדון בסכסוכים בין בני משפחה, בעיקר דיני משפחה, כמו הסדרי גירושין, חלוקת זמני שהות, משמורת ילדים, אפוטרופסות, ועוד, אך גם תביעות אחרות, למשל בנושאים כלכליים ואף בדיני נזיקין, שחלק מהותי בסכסוך נובע מקשרי משפחה. בית משפט לענייני משפחה הוא בית משפט השלום, שהוכשר והוסמך לדון בענייני משפחה על פי חוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995.

בית משפט לענייני משפחה מוסמך לדון ב"סכסוך משפחתי". חוק בית משפט לענייני משפחה מונה כבני משפחה: בני זוג, כולל ידועים בציבור, ילדים, הורים, סבים, נכדים ואחים ובני זוגם. חוק מניעת אלימות במשפחה מוסיף על בני המשפחה את צאצאי בן\בת הזוג, אחיינים וקטין הגר עם אדם האחראי עליו.

באוגוסט 2000 פסק בית המשפט העליון שסמכות בית המשפט לענייני משפחה משתרעת גם על סכסוכים עסקיים שברקעם יחסי משפחה עכורים. בפברואר 2020 פסק בית המשפט העליון שתביעת נזיקין של בת נגד אביה, בטענה שהאב פגע בה מינית תידון בבית המשפט לענייני משפחה.

לאור האופי המשפחתי של הסכסוכים, בית המשפט רשאי לסטות מסדרי דין ודיני ראיות, והשופט יכול לקבל כל ראיה הנראית לו לצורך קידום העניין, למעט בתובענה בעניין ירושה שאינה נובעת מסכסוך משפחתי ובתובענה לפי חוק החזרת ילדים חטופים. בניגוד לערכאות רגילות של בית משפט השלום, אין הגבלה על סכום התביעה שבית משפט לענייני משפחה יכול לדון בו.

לצד בית המשפט פועלת יחידת סיוע המורכבת מעובדים סוציאליים ופסיכולוגים המסייעת לבית המשפט וכפופה לו (ראה לעניין זה פרק הליכי ישוב סכסוך). התביעות בבית המשפט לענייני משפחה נדונות לרוב בדלתיים סגורות כדי לשמור על חסיון של המתדיינים.

מלבד הכרעה בנושאים אזרחיים, יש לבית המשפט סמכות להוציא גם צווי הגנה או הרחקה במקרים של אלימות או חשש לפגיעה או הטרדה ב'משפחה'.